דברו איתי על סרטן, אל תשאלו על אהבה

דברו איתי על סרטן, אל תשאלו על אהבה. דברו על מחלות, על אובדן שליטה. דברו על המוות, אפילו על גסיסה, רק אל תדברו איתי על אהבה. אני יכולה לספר בהרחבה, איך נפרדתי מהחיים כמו שהכרתי אותם לתקופה, מה למדתי על עצמי כשהייתי כאובה ואבודה ואיזה שינוי מהפכני עשיתי בדרך לחיים שלי חזרה.

רק תזכרו את הכלל הזה. היחיד. ואל תשאלו על אהבה.

מצאתי פער עמוק ביכולת שלי לנהל שיחות על שני נושאים שנוגעים לי בקצוות. איך שם במחוזות הסרטן עוטפת אותי איזה הילה של מי שיודעת, הבינה ולמדה. ובעמק האחר, זה שאני כל כך רוצה, אני מרגישה סתם ילדה. איך בתור מחלימה מסרטן אני פורשת עולם שלם של ידע ותובנות, אבל כשנוגעים בסוגייה "ההיא" הרגישה פשוט נדמה שאין לי מה לענות. איך הפגיעות של המחלה נראית לי אצילית וראויה ולמה הרצון הזה, הקמאי והעמוק לאהבה, נתפס בעיניי כמו חולשה.

ידעתי אהבות ומערכות יחסית מתפרקות, ידעתי גם מחלות, עברתי כל מיני סוגי תהפוכות. אז למה אחת מרגישה לי נוחה והשנייה כל כך מביכה, למה האחת זוכה לעטרת ניצחון והשנייה מוכתרת לגמרי כישלון.

אולי הקושי שלי טמון בהבנה שאהבה כרוכה בקרבה, ואיך אמרה לי חברה חכמה, בקרבה תמיד יש אלמנט של הקרבה. אולי הפחד הוא לאבד את עצמי, לבטל את מה שגיליתי בכוחי. הפחד להפוך לסוג של מטפלת שהצרכים שלה יהיו משניים או מטופלת תלותית שלא רואים. הפחד להפסיק להתפתח ולבנות את דרכי העצמאית, הפחד מביקורת והפחד מדחייה. הפחד להגיש את הלב שלי על מצע לא נודע.

בכל זאת אני מחפשת את דרכי האהבה, לא ממש יודעת איך ולגמרי לא בטוחה, רק מחוברת לזה שאני רוצה. אין לי תארי הצלחה או רשימת תובנות גם לא גיבשתי אג'נדות מקדימות, אומרים שאהבה באה בלי הכנות. ואני מרגישה מוכנה לאהבה הבאה. לרגע אינטימי מצחיק ובלתי מתוכנן, למבוכה ראשונית של התחלה, לשתיקה נעימה של היכרות והכלה. לחיבור העמוק והפשוט, להתרגשות מיוחדת או שגרה רגועה. אני מרגישה מוכנה לאיש שיהיה השותף שלי למסע.

ולמדתי מהפרקים הקודמים על הסרטן, הגירושין ושאר אירועים מטלטלים, שהחיים הם לגמרי בלתי ידועים. שיכול לקרות לי הכל, בכל המובנים. ועדיין אני מרשה לעצמי להציץ לאחור, לנשום ולהירגע. להסתכל בסיפוק על מה שהיה. ידעתי להתמסר במצבים של חוסר שליטה, גיליתי תהומות ועליתי מהם בהדרגה. פירקתי את כל מה שהכרתי ובניתי די מהתחלה. ואם כל זה כבר קרה, נראה לי שיכולה להיכנס עוד איזה תפנית טובה, כי אני מרגישה מוכנה לאהבה.

אז דברו איתי על הסרטן ואם תרצו תשאלו גם על אהבה. רק תדעו שבינתיים עוד אין לי תשובה.